תו"ב 7766-10-10

תקציר

הכרעת הדין דנה בכתב האישום הפגום שהוגש נגד הנאשם בגין שימוש בלתי מורשה במקרקעין של ראמה. השופט מסכים עם הנאשם כי כתב האישום מנוסח בצורה גרועה ואינו עומד בדרישות חוק סדר הדין הפלילי – חסרים בו פרטים על המבנים בקרקע, השטח שבו נעשה שימוש לכאורה ואופי השימוש הבלתי חוקי. עם זאת, השופטת מדגישה כי אין להתפשר על מהות ההגנה בשל בעיות טכניות, וניכר כי הנאשמת הייתה מודעת להאשמות נגדה. לאחר מכן יורד פסק הדין אל הבסיס המשפטי להרשעה, ומזכיר כי רק שימוש בקרקע החורג מהתקנות טעון היתר. לגבי חלקה 91, על התביעה להוכיח כי הנתבעת השתמשה במבנים ללא היתר, שכן השימוש בקרקע התואם את ייעודה המסחרי הוא חוקי. השופט פוסק לטובת הנתבע בעניין חלקה 91, שכן התביעה לא הוכיחה די הצורך היעדר היתר בנייה. לגבי חלקה 3, המיועדת לחקלאות, השופט מרשיע את הנאשם. השופט מקבל את טענת התביעה כי שימוש מסחרי בקרקע נוגד את ייעודה ולכן מהווה עבירה, זמנית או לא, כל שימוש טעון היתר. השופט מוצא את עדותו של המפקח קוהרנטית ואמינה, ותומכת בטענת התביעה בדבר שימוש בלתי מורשה. לסיכום, הנאשם זוכה חלקית מהשימוש לכאורה בחלקה 91 אך הורשע בשימוש בחלקה 3 ללא אישור.