עת"מ 44664-06-11

תקציר

העותר, שחכר חלקת אדמה ממינהל מקרקעי ישראל, הגיש עתירה נגד חברת החשמל והוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה, בטענה כי עמוד חשמל בקרקע מהווה סכנה לציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת נמנעה מלציין בעתירתה מידע חיוני, לרבות העובדה שהייתה מודעת להימצאותו של עמוד החשמל טרם חכירת הקרקע ואף הסכימה שלא להעלות טענות כלשהן בנוגע לקיומו. בנוסף, הסתירה העותרת מגבלות נוספות הקשורות לדרישות חברת החשמל למרחקי בטיחות במבנים מקווי חשמל. בית המשפט קבע כי מעשיו של העותר היוו התנהגות בלתי ראויה והפרה של תקנות סדרי הדין של בתי המשפט לעניינים מנהליים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי גם העתירה נדחתה לגופה. עמודי החשמל וקווי החשמל המדוברים הותקנו לפני למעלה משישים שנה, והדין החל בעת הקמתם היה פקודת זיכיונות החשמל, שלא טעונה כל היתר או אישור. עוד קבע בית המשפט כי לא היה צורך באישורים מחודשים בעת חקיקת חוק משק החשמל. טענת העותרת כי העמוד אינו חוקי ומהווה סכנה אינה נתמכת וסותרת את הסכמי החכירה של העותרת עצמה ואת דרישות חברת החשמל להגבלות בנייה. השופט ז' י"ל דחה את העתירה, הורה לעותרת לכסות את הוצאות המשיבים (חברת החשמל והוועדות) וקבע כי עמוד החשמל הוקם כדין ולחברת החשמל זכות להשתמש בו. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים, ופסק הדין היה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.