רע"פ 7195/15

תקציר

פסק הדין נראה כדחייה פשוטה של בקשת רשות ערעור על הרשעה קודמת הקשורה לעבירת תנועה. נראה כי הנאשם טען כי ההחלטה הייתה שגויה בדין, אך השופט לא השתכנע. נראה כי העבירה המדוברת בוצעה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, שעניינה תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל. השופט מדגיש כי הקשר הסיבתי בין העבירה לבין הפגיעה לא נותק, וזהו גורם מרכזי בשמירה על ההרשעה. ההחלטה מציינת גם את אי עמידתה של הבקשה בדרישות לחופשת "גלגול שלישי" לצורך ערעור, והדבר מצביע על סיבה נוספת לדחיית הבקשה. מהלשון שבה נעשה שימוש עולה כי השופט סבור כי הבקשה מיותרת ומופרכת. זהו פסק דין תמציתי, התומך בתוקף בהרשעה הקודמת ואינו מציע אפשרות לערעור נוסף.