ע"פ 217/68

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שביטל פסק דין של שופט שלום ברמת גן. השופט זיכה את הנאשם, מטעמים פרוצדורליים, מהפרת סעיף 2 לחוק העזר ברמת גן (פתיחה וסגירה של עסקים), האוסר על פתיחת עסק בשבת. הנאשם פתח תחנת דלק בשבת, בניגוד לחוק העזר. דעת הרוב של בית המשפט העליון, השופט ברנזון והשופט הלוי, קבעה כי חוק העזר העירוני, ששיקף את ימי המנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, אינו בלתי סביר או בלתי מורשה בכוונתו לשמור שבת. עם זאת, זמני הסגירה הספציפיים שנקבעו בחוק העזר היו בלתי סבירים ולכן אינם תקפים. שני השופטים פירשו את סמכותן של העיריות להסדיר את זמני הפתיחה והסגירה של עסקים ספציפיים ככזו שאינה מקיפה את כלל העסקים בעירייה אלא מוגבלת לסוגי עסקים ספציפיים. תחנת דלק, הם טענו, נופלת מחוץ לקטגוריה זו ולשלטון המקומי אין סמכות לאכוף עליהם תקנות כאלה. המילה "חנות", הם טענו, צריכה להתפרש במובנה הלשוני הרגיל ולא חלה על תחנות דלק, שהציעו בעיקר שירות ולא סחורה נמכרת. השופט זילברג, בחוות דעתו החולקת, סבר כי המונחים "עסק" ו"חנות" חלים על תחנת דלק, שבה סופקו טובין ושירותים למכוניות. עוד טען כי הכוונה הדתית העומדת מאחורי חוק העזר אינה פוסלת אותו, כל עוד הוא משרת תכלית חילונית ואינו חיקוק דתי בלבד. בעוד שבשבת היה יסוד דתי, השופט זילברג הדגיש את ההיבטים החברתיים והאינטלקטואליים של השבת כיום מנוחה, דבר המצדיק את הרגולציה העירונית. החלטת הרוב זיכתה את הנאשם מהאישומים, בעוד שהדעה החולקת הייתה מאשרת את ההרשעה.