ע"ע 142/03

תקציר

הערעור התמקד בשאלה האם תשר הניתן ישירות למלצרים על ידי לקוחות המסעדות צריך להיחשב כשכר לפי חוק שכר מינימום בישראל. המקרה עסק במלצריות משני סניפים של מסעדת פיקאסו שטענו כי אין להתייחס לטיפים שלהן כשכר, והן ביקשו פיצוי נוסף ממעסיקיהן. בית הדין האזורי בתל אביב דחה תחילה את טענותיהם, וקבע כי המלצריות הסכימו לשיטת תגמול זו המבוססת על טיפ וכי הפיצוי חרג משכר המינימום. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על מערכת שכר זו שכן היא עוקפת חובות מס וחובות חברתיות. בערעור הוחלט כי תשר יכול להיחשב כשכר רק אם נרשם על ידי המעסיק, מה שלא היה המקרה כאן; לפיכך, המעסיקים היו צריכים לשלם שכר בנפרד. הערעור בחן גם אם המסעדות היו מעסיק יחיד לצורך חישובי פיטורים, ובסופו של דבר החליט שהם נובעים מניהול ותפעול משותפים, ובכך זיכה מלצרית אחת, מוני, בפיצויי פיטורים עבור תקופת העסקתה הכוללת בשני המקומות. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיקבע את הפיצוי ההולם. בנוסף, הערעור התייחס לתנאי העבודה הירודים לכאורה, והדגיש את החשיבות של יחס מכובד לעובדים. בית המשפט הורה כי הוצאות הערעור ישולמו למערערים, בתוספת ריבית אפשרית וקנסות בגין איחור בתשלום.