בג"צ 8031/16

תקציר

בעתירה שהגישו הוריו ואחיו של יונס עייש מוסא נגד צו החרמה והריסה שהוציא המפקד הצבאי לחדר בדירה שבה התגורר יונס. ההוראה ניתנה בתגובה לפיגוע ירי שתוכנן ובוצע על ידי יונס ושניים נוספים, מוחמד וח'אלד מהמארה, שבו נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו רבים. העותרים טענו כי מעורבותו של יונס בפיגוע אינה מצדיקה את צו ההריסה, תוך הסתמכות על פסק דין קודם שהטיל ספק בתשתית הראייתית למעורבותו של עותר בפיגוע. אולם בית המשפט דחה את העתירה. היא הבהירה כי תקנה 119 אינה מוגבלת לעבריינים ישירים וכי תפקידו של יונס, שכלל תכנון, רכש נשק ואימונים, היה משמעותי דיו כדי להצדיק את הצו. בית המשפט הדגיש את הצורך בבחינת הנסיבות בכל מקרה לגופו, ובמקרה זה למעשיו של יונס הייתה השפעה מהותית על מימוש התקיפה. יתר על כן, הצו היה מידתי, התמקד רק בחדר החיצוני ואיפשר זמן לצדדים להתפנות. בית המשפט דחה את הטענה בדבר השיהוי במתן הצו, וקבע כי תקופת שבעת השבועות סבירה, וציין כי הליך קבלת ההחלטות מחייב התלבטות. לפיכך, העתירה נדחתה, והצו הארעי יפוג בתוך שבעה ימים מיום מתן פסק הדין.