ע"א 65934-11-17

תקציר

המערער ניסה לחייב את הבנק המשיב הראשון לפצות אותו על שאישר משיכת שני שיקים מחשבונו, שלטענתו זויפו. השיקים המדוברים הופקדו בחשבונו של צד שלישי, הכוכבית, שהוחזק בבנק המשיב השני. המערערת טענה כי שם המוטב על גבי השיקים זויף, ועל כן הבנק המשיב הראשון הפר את חובת הזהירות שלו בכך שאישר את המשיכות. בית משפט קמא דחה את טענת המערער, והביא אותו להגיש ערעור זה. הערעור מבקש לקבוע כי הזיוף ניכר על גבי השיקים, וכי הבנקים לא הפעילו את חובת הזהירות הנדרשת. עם זאת, השופטים מצאו כי המערער לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו לזיוף, וכי פעולות הבנקים היו סבירות בנסיבות העניין. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר דחה את טענת המערער, מתקבל, אפוא. בנוסף, מתחו השופטים ביקורת על התנהלותו של המערער, והדגישו את הימנעותו מלפעול בחריצות באמצעות ביטול השיקים או נקיטת צעדים משפטיים בהקדם. ככלל, נמצא כי הערעור הוא ניסיון לבחון מחדש את התנהלותו של בית משפט קמא, ללא פגמים מהותיים. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם לכל משיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.