ע"ש 3/79

תקציר

הערר מתקבל משום שהחלטת הוועדה, לפיה המערער לא התכוון לבנות דיור ציבורי על הקרקע, לא הוכחה. הוועדה רשאית להסתמך על מומחיותם וידיעתם של חבריה בשמאות מקרקעין לאותה מטרה ועל הנתונים המוצגים, אך לא על שאלות עובדתיות שאינן חלק ממומחיותם, כגון כוונותיה של המערערת לגבי הקרקע. הערעור בפני בית המשפט הוא בעיה משפטית בלבד, ולכן שומה של שמאי מוסמך הייתה צריכה להיות מוגשת לוועדה ולא לבית המשפט. החלטת הוועדה מבוטלת והתיק מוחזר לוועדה על מנת לאפשר לשני הצדדים להציג ראיות נוספות, לרבות שומות שמאי, ולתת החלטה מנומקת חדשה על בסיס כל החומר שהוצג, תוך התחשבות במגבלות שהוזכרו לעיל. הוועדה תוכל להסתמך בין היתר על הידע והניסיון של חבריה ועל מומחיותם בענייני נדל"ן. הוצאות הערר נקבעות על 2,500 ל"י, שישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בפני ועדת הערר.