ע"א 503/23

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע נדחה. המערערים ביקשו לפסול את השופט היושב בדין, השופט מ' שחק, בטענה להטיה בשל היכרותו בעבר של השופט עם בא כוח המשיב ודעה קדומה לכאורה כלפי האוכלוסייה הבדואית. התיק עסק תחילה בתביעת המשיב לסילוק המערערים ממקרקעין מזרחית לגבעות בר, שם פסק בית המשפט נגד המערערים, בנימוק שאין ראיות מספיקות לזכותם בקרקע. המערערים טענו למצג שווא פרוצדורלי וביקשו לבטל את פסק הדין על בסיס תפיסת משוא פנים והתנהגות בלתי הולמת של בא כוחם לשעבר. עם זאת, השופט הבהיר כי היכרותו בעבר עם בא כוח המשיב, שראשיתה בחברות משותפת בתנועת נוער לפני למעלה מ-35 שנה, לא היוותה ידידות אישית או התנהלות שיפוטית מוטה. טענת המערערים לדעה קדומה נדחתה שכן דברי השופט על תנאי החיים במגזר הבדואי היו קונטקסטואליים והתייחסו לאתגרים המוכרים של המגזר ולא להטיה אישית. ערכאת הערעור לא מצאה חשש ממשי למשוא פנים, והדגישה כי פסילה דורשת סמיכות משמעותית או ראיות לפסק דין נעול, שנעדר כאן. בנוסף, צוין כי סוגיית ההיכרות נדונה בדיון קודם, שם בא כוחם לשעבר של המערערים לא התנגד להשתתפות השופט. בית המשפט הגיע למסקנה כי ערעור נוסף הוא הערוץ המתאים לכל קובלנה פרוצדורלית, ובכך אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר תוך דחיית הערעור מבלי להורות על הוצאות נוספות.