בר"מ 2582/06

תקציר

במקרה זה ביקשו המערערים לבטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בשל מרמה לכאורה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהרכב השופט יוסף אלון, דחה תחילה את עתירתם המנהלית של המערערים נגד צווי פינוי בגין רישיון הרוכלות שלהם באילת. לאחר מכן ערערו המערערים על החלטה זו לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה מחוסר הפקדת ערבות. כן הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין, בטענה לתרמית המבוססת על הליכים סותרים לכאורה של המשיבים. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בקובעו כי ביטול בגין תרמית הוא נדיר ונשקל רק בפסקי דין שלא ניתן להמשיך ולערער עליהם. נמצא כי למערערים נותרה עדיין אפשרות לבקש ארכה להפקדת הערבות, דבר המצביע על כך שהם זנחו את זכותם לערער. עוד ציין בית המשפט כי טענות המערערים לא הוכיחו תרמית אלא עסקו יותר באי שביעות רצון מהייצוג המשפטי הקודם וממסקנות פסק הדין. לאחר שביקש רשות ערעור על החלטה זו, הסכים בית המשפט העליון עם דחיית בית המשפט המחוזי. היא ציינה כי היה על המערערים להגיש תביעה חדשה לערער על פסק הדין מחמת תרמית, ולא בקשה במסגרת ההליך המקורי, ובכך ללכת בדרך פרוצדורלית שגויה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור ולא נפסקו הוצאות.