רע"א 6928/01

תקציר

במקרה של תביעה בסך 6 מיליון דולר נגד המבקשים על ידי משיבים שהיו מפרקים של חברות הנמצאות בהליכי פירוק שנוהלו על ידי המבקשים, ביקשו המשיבים פטור מאגרת בית משפט בעילה של מצוקה כלכלית. בתחילה הסכימה המדינה לפטור את המשיבים מאגרות אם יפחיתו את סכום תביעתם ל-2.1 מיליון דולר, מה שהוביל את רשם בית המשפט המחוזי להעניק את הפטור מאגרות. עם זאת, המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי נקודת מבטם לא נלקחה בחשבון. בית המשפט המחוזי, לאחר שקיים דיון, פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי למבקשים אין מעמד בבקשת הפטור מאגרה. על פסק דין זה ערערו המבקשים, שביקשו רשות ערעור. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי אגרות בית המשפט הן עניין שבין בעל הדין לבין המדינה, כאשר לצדדים היריבים אין אינטרס ישיר. בעוד שצדדים יכולים להפנות את תשומת הלב לסוגיות שכר טרחה, אין להם עילת תביעה בנוגע לקביעת שכר טרחה. במקרה זה, מאחר שהמדינה תמכה בפטור ולא מצאה טעם בטענות המבקשים נגדו, אישר בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי אין להשתמש באגרות בית המשפט כדי לסכל תביעות לגיטימיות. לאחר שאישרה המדינה את הפטור, נדחה ערעורם של המבקשים, והם חויבו לכסות את הוצאות המשיבים והמדינה, בסך 18,000 ₪.