תמ"ש 1216-08-12

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוגשו על ידי שני הצדדים בתיק המזונות. צרכיהם של הילדים, בני 16 ו-15, הם המוקד העיקרי, וחובתם של שני ההורים לדאוג להם מוכרת. טענת האם כי הוצאותיהם החודשיות של הילדים בסך 4,000 ₪ אינה נתמכת במלואה במסמכים שהוגשו – הקבלות אינן משקפות נאמנה את טענותיה. בית המשפט העריך את הצרכים הכספיים של כל קטין ב-400 שקל לחודש, וזה סביר יותר. הוצאות ההלבשה וההנעלה גדלו ככל שהילדים גדלו ואינם חולקים עוד בגדים. בית המשפט מקבל כאן את חישובי האם, העומדים בממוצע על 8453 ₪ לחודש לתקופה של מאי ויוני 2012. הוצאות חינוך, דמי כיס והוצאות נסיעה נלקחות בחשבון אף הן ומוקצות בהתאם. חובת האב בתשלום מזונות מושפעת מגורמים שונים, לרבות יכולתו לשלם, רמת החיים של הצדדים ועקרון השוויון. בית המשפט מכיר בחלקה של האם בגידול הילדים ובהשלכות הכלכליות, ובחובתו של האב להשתתף במזונות ילדיו למרות מצבו הכלכלי. האב ישלם סך של 6,000 ₪ לחודש עבור מזונות חמש בנותיו הקטינות, המתחלקות ביניהן שווה בשווה. סכום זה כולל את חלקם של הילדים בהוצאות אחזקת הדירה. האם תכסה את שאר צרכי הצדקה שלהם. דמי המזונות ישולמו עד ה-10 בכל חודש, החל מה-10.2.2015, ויותאמו בהתאם למדד המחירים לצרכן אחת לשלושה חודשים. שני ההורים יתרמו באופן שווה להוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הילדים שאינן מכוסות על ידי חוקי ביטוח או חינוך חובה. חלקו של האב ישולם ישירות לנותן השירות ויותאם לאיחור בתשלום. ההחלטה מפרטת גם את משך ותנאי תשלומי המזונות, לרבות תשלומים מופחתים עם הגיעם של הילדים לגיל 18 או סיום לימודיהם התיכוניים, ועד שישלימו לימודים מקצועיים, ייכנסו לשוק העבודה או יגיעו לגיל 21. הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך 4000 ₪, ייגבו מהנאשם, בהתחשב ביכולתו לשלם.