בג"צ 5578/02

תקציר

פסק הדין עוסק בחוקתיות הפחתת קצבת הזקנה במסגרת חוק תוכנית חירום כלכלית, שנחקק במטרה לייצב את המשק בעת משבר פיסקלי. החוק הקפיא זמנית את התאמות הפנסיה והפחית את הפנסיה ב-4%, מה שהצית עתירות בטענה לפגיעה בזכויות החוקתיות לכבוד, לקניין ולביטחון סוציאלי. בית המשפט קבע כי הקיצוץ לא פגע בזכות לקיום בכבוד, שכן גמלת הבטחת הכנסה ריככה את הפגיעה בגמלאים חלשים כלכלית. כתוצאה מכך, החוק לא פגע בזכות לביטחון סוציאלי. בעניין זכויות הקניין, בית המשפט הכיר בממד החוקתי אך סבר כי הפגיעה מוצדקת מכוח פסקת ההגבלה, נוכח התאמתו של החוק לערכיה של ישראל ותגובתו הראויה והמידתית לאיום כלכלי חמור. ההחלטה מדגישה כי בעוד הקיצוץ משפיע על זכויות הקניין של הגמלאים, היתרונות החברתיים של מניעת משבר כלכלי עולים על השפעה זו. השופט ברק, בדעת הרוב, הדגיש את הריסון השיפוטי במדיניות הכלכלית, וחיזק את תפקידו של המחוקק בתוך אתגרים פיסקליים מורכבים. השופטים גרוניס וריבלין הסכימו אך בחרו שלא לסווג באופן מוחלט את הפנסיה כרכוש מוגן חוקתית, וציינו את ההשלכות הרחבות יותר של קביעות אלה. בסופו של דבר העתירה נדחתה ללא הוצאות, תוך מתן תוקף לצעדי החוק כחוקיים והכרחיים.