ת"א 8951-09-08

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה אזרחית הנוגעת לסכסוך על זכויות קניין במספר נכסים הנמצאים בזכרון יעקב בין התובעים (יורשיו וקרובי משפחתו של הבעלים המקורי שרכש את הנכסים בשנת 1945) לבין הנתבעים (קרובי משפחה של שוכר הנכסים). הנתבעים טענו כי רכשו זכויות לדיירות מוגנת בנכסים. עם זאת, השופט פסק לטובת התובעים וקבע כי לנתבעים אין זכויות בנכסים. השופט ביסס החלטה זו על מספר גורמים. ראשית, השופט קבע כי הבית החדש שנבנה על הנכסים ללא הסכמת הבעלים הוא אכן בנייה חדשה ולא רק שיפוץ פנימי, ולכן אינו זכאי לדיירות מוגנת. שנית, באשר לבית הישן, קיבלה השופטת את טענת התובעים כי הנתבעים לא יכלו לרכוש דיירות מוגנת משום שהיה להם בית מגורים אחר במהלך אכלוסו המשותף בנכס ובמועד פטירת הדיירים הקודמים, דבר המנוגד לדרישות הדיירות המוגנת. בנוסף, השופט ציין כי הנתבעים נמנעו באופן עקבי מלשלם דמי שכירות עבור הנכסים, דבר המצדיק עוד יותר את פינויים. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים כי לתובעים אין מעמד לתבוע, ואישרה כי לתובעים היו זכויות מספיקות בנכסים. לבסוף הורה השופט לנתבעים להוציא את רכושם מהנכסים ולשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. פסק הדין נתן לנתבעים 60 יום לציית לפני הפינוי.