ת"א 46975-09-17

תקציר

השופט, לאחר עיון בכתבי הטענות, הטיעונים וההסכמים הרלוונטיים, קובע כי הדין תומך בנתבעים ויש לדחות את התביעה לאלתר. השופטת מסבירה כי פיטורים על הסף הם צעד קיצוני השמור למקרים נדירים, אך מקרה זה נופל לקטגוריה זו. כתב התביעה המקורי וכתבי הטענות שבאו בעקבותיו יטופלו בנפרד, שכן תיקון התביעה לא נעשה באופן פרוצדורלי. התביעה, כאמור בכתבי הטענות, אינה רלוונטית וסותרת, ונפתחת בעילת מרמה במתן הלוואה, ואילו כתבי הטענות המאוחרים מבקשים לאכוף התחייבות חוזית. השופט מציין כי היה על התובעים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, דבר שלא עשו. השופט בוחן שתי טענות שונות: תביעה המבוססת על תרמית, המובילה לביטול הסכם ויתור, ותביעה המבוססת על התחייבות אישית. יש לדחות את תביעת המרמה, קובע השופט, משום שהיא כפופה לסמכות השיפוט של בתי המשפט בשוויץ, כפי שנקבע בהסכמי ההלוואה והוויתור. הסעיף מפורש וכובד על ידי הצדדים, שהתדיינו בשוויץ. כמו כן מוזכרת פסק דין TYCO, הקובע כי תניית בוררות ממשיכה לחול גם לאחר ביטול חוזה. אין די בטענות התובעים בדבר הונאה כדי להתעלם מתניית סמכות השיפוט. כך גם לגבי בחירת הפורום, שכן כל הפעילות הפיננסית התקיימה בשוויץ, ולנתבעים אין כל זיקה לישראל מלבד מגוריהם של התובעים כאן. גם התביעה השנייה, המבוססת על התחייבות אישית, נדחית. ההתחייבות ניתנה לכאורה לפני שנים ומוכחשת על ידי הנתבעת. התובעים ידעו על ההפסדים אך בחרו שלא לאכוף את ההתחייבות האישית, אלא לקחו הלוואה וחתמו על כתב ויתור. כתב הוויתור, שאותו מבקשים כעת התובעים לבטל, מהווה מכשול תקף לתביעתם, ותוקפו נדון בבתי המשפט בשוויץ. גם התביעה להתחייבות אישית נדחית בשל תקופת ההתיישנות. טענת התובעים כי הנתבעים לא העלו זאת בהזדמנות הראשונה נדחית, כפי שהיא מוזכרת בכתבי ההגנה. בנוסף, התובעים עיכבו שלא לצורך את הגשת תביעתם. לפיכך, השופט מורה על מחיקת התביעה לאלתר ומטיל על התובעים הוצאות בסך 50,000 ₪, שישולמו לכל אחד מהנתבעים בתוך 30 יום.