ע"א 718/82

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט העליון הישראלי בדבר סמכותה של "מערכת פנימית של חקירה ושיפוט" המשמשת את אוניברסיטת תל אביב להעמדתו לדין משמעתי של אחד הפרופסורים שלה, המערער. האוניברסיטה הגישה תלונה נגד המערער, בטענה כי ביצע עבירות פליליות, קרי מרמה וניצול, בכך שלא מילא את חובותיו האקדמיות. המערער טען, כי למערכת המשפט הפנימית אין סמכות לדון בתיק, שכן מדובר בעבירות פליליות, אשר יכולות להידון רק בפני בית משפט סטטוטורי. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך, והדגיש כי תפקידה של המערכת הפנימית הוא לטפל בהיבטים המשמעתיים של המעשים הנטענים, להבדיל מכל הליך פלילי. בית הדין הדגיש כי סמכותה של המערכת נבעה מהסכם בין האוניברסיטה לבין המרצים שלה, וסמכותה לא הוגבלה לשלוש החובות שצוינו במפורש במסמכים הרלוונטיים, אלא הורחבה לכל אי מילוי חובות אקדמיות במלואן. השופטים קבעו כי המעשים המיוחסים למערער, גם אם פליליים באופיים, קשורים לחובותיו האקדמיות ולפיכך נופלים בגדר סמכותה של המערכת הפנימית. הם הדגישו כי ההיבטים המשמעתיים והפליליים של המקרה היו נפרדים, והראשון לא שלל את האחרון. יתר על כן, המילה "כולל" במסמך המתאר את חובות הפרופסורים פורשה ככוללנית ולא ממצה. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר, שאישרה את סמכותה של המערכת הפנימית, אושרה.