ע"א 368/72

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהכריז על בטלות מענקים מסוימים שהעניק אדם פושט רגל לאשתו ולילדיו. המענקים ניתנו תוך שנתיים לפני מתן צו פשיטת הרגל והנאמן ביקש לבטלם לפי פקודת פשיטת הרגל. באשר לסכומים שניתנו לילדים, טענו המערערים כי המענקים ניתנו לפני המועד האמור משום שהכסף עבר בירושה ופושט הרגל הביע את כוונתו להעבירם לילדיו לפני המועד הנדון. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו אינן משכנעות דיין כדי להוכיח טענה זו, וכי בכל מקרה, הכוונה למסור את הכסף לילדים במועד מאוחר יותר אינה מספיקה על פי חוקי המג'לה, דבר המחייב הצהרה או פעולה ברורה המעידה על העברת הבעלות. האישה טענה כי אין לחייב אותה להחזיר את המענק משום שהחזירה את הכסף לבעלה, אך בית הדין דחה טענה זו על סמך תצהירים שלה ושל בעלה, שקבעו כי מדובר בהלוואה. בית המשפט דחה גם את תביעת האישה לזכות קיזוז כנגד המענק, בעקבות תקדים אנגלי שקבע כי האישה אינה יכולה ליצור זכות כזו על ידי סירוב להחזיר את המענק. יתר על כן, בית המשפט נימק זאת בכך שהתרת קיזוז במקרים כאלה תפתח פתח לקנוניה ומרמה. לפיכך, הערעור נדחה והמערערים חויבו ביחד ולחוד בהוצאות הערעור.