ב"ל 42291-04-21

תקציר

התובע, מר ויליאם נח'לה, ספר העובד כ-10 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, הגיש תביעה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את בקשתו לדמי פגיעה בגין פגיעה בכתף. הנתבעת ביססה את דחייתה על בדיקת המיקרוטראומה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, וטענה כי אין הוכחה לאירועים תאוניים קלים בעבודה שגרמו לפגיעה. לאחר שבחן את חומר הראיות, שכלל את תצהירו ועדותו של התובע, וכן סרטונים מעבודתו, מצא בית המשפט כי תנועותיו של התובע היו מגוונות ואינן חוזרות על עצמן, ולכן אינן עומדות בדרישות המיקרוטראומה כפי שהותוו בפסיקה הקודמת. בית המשפט הדגיש כי עבודתה של התובעת כללה תנועות שונות של הכתפיים בהתאם לצרכיו של כל לקוח, והזוויות והגבהים השתנו כל הזמן. כמו כן, הכלים בהם נעשה שימוש בעבודתה של התובעת דרשו תנועות כתפיים שונות. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בסיס עובדתי ליישום תיאוריית המיקרוטראומה ודחה את התביעה. פסק דין זה מחזק את הדרישה לתנועות חוזרות ונשנות ומתמשכות בתביעות מיקרוטראומה ומדגיש את חשיבות ההערכות הפרטניות במקרים כאלה.