דנ"פ 3963/18

תקציר

בית משפט בישראל דחה ערעור על פסק דין משנת 2015 שהרשיע אדם בניסיון רצח, קשירת קשר, החזקת נשק ותקיפה בנסיבות מחמירות. המבקש, שנידון ל-10 שנות מאסר, טען כי הכרעת הדין אינה נתמכת בראיות מספיקות, אך בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך שהוא מצטט ראיות ישירות ונסיבתיות רבות לאשמתו. הראיה העיקרית הייתה עדויות הקורבנות, בהם המתלונן הפצוע, אשתו ובנו, שכולם זיהו את המבקש כיורה. בעוד המתלונן חזר בו מאוחר יותר מהצהרתו בעקבות "הסכם סליחה" בין המשפחות, בית המשפט מצא את עדויותיו הראשוניות אמינות יותר. ההחלטה התייחסה גם לגילוי שאריות ירי בשיערו של המבקש ולמיקום הטלפון הנייד שלו בסמוך לזירת הפשע כראיה נוספת לאשמתו. משלא נקבעו פסיקות חדשות וראיות משמעותיות התומכות בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, נדחתה הבקשה לדיון נוסף.