תאד"מ 4951-02-21

תקציר

השופטת החליטה לדחות את התביעה שהגישו התובעים, בקובעה כי התביעה אינה מבוססת על ראיות מהימנות. בעדויות התובעים ובכתבי הטענות נמצאו פערים משמעותיים באשר למהות העסקה שבבסיס התיק, שהתפתחו לאורך ההליך המשפטי. בפרט, טענתם המרכזית של התובעים כי הזמינו מהנתבעים סחורה בשווי של 135,000 ₪ סותרת את הודאתה של התובעת מס' 1 בבית המשפט כי לא הייתה עסקה כזו עבור טובין, אלא עסקה להחלפת שיקים בלבד. זאת ועוד, נמצא כי התובע מס' 1 שיקר בנוגע למעורבותו הקודמת בעסקאות החלפת שיקים, והודה בחקירתו הנגדית כי ביצע בעבר ארבע או חמש עסקאות כאלה. השופטת תיארה את התנהלות התובעים כניסיון להתאים את גרסתם לשלבים שונים של ההליך המשפטי וציינה כי היא פוגעת באמינותם עד כדי כך שלא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים באופן מהימן על עדותם. פסק הדין התייחס גם לשימוש לרעה בהליך שיפוטי ולחובה לנהל הליכים משפטיים בתום לב. משכך, נדחתה התביעה, וחויבו התובעים בתשלום הוצאות בסך 7,500 ₪ לנתבעים 1 ו-2 והוצאות בסך 7,500 ₪ נוספים לנתבעים 3 ו-4, כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ.