ת"צ 19559-09-20

תקציר

בית המשפט מקבל את הבקשה למחיקת התביעה שהגיש המשיב, ודוחה את הבקשה לאישור ואת התביעה האישית נגדם. מכיוון שהנסיגה אינה יוצרת תקדים משפטי, היא נחשבת סבירה. השופט סבור כי אין צורך להוציא הוראות פרסום. על פי החוק, מבקש החוזר בו מתובענה ייצוגית אינו יכול לקבל הטבות מהמשיב ללא אישור בית המשפט. לבית המשפט שיקול דעת לאשר הסתלקות מתוגמלת, בהתחשב בשני גורמים עיקריים: קיומה של עילת תביעה לכאורה והתועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה. במקרה דנן קובעת השופטת כי לבקשה נגד המשיב קמה עילת תביעה וכי קיימת טובת הנאה לחברי הקבוצה בהליך ובהסדר ההסתלקות. בכלל זה, התחייבות המשיבה לשנות את התנהלותה באמצעות תרגום וסימון מוצריה על פי דין ומתן הטבה כספית של הנחות מוצרים בסך 35,000 ₪. בהתחשב בשינויים העתידיים בהתנהלות המשיב, ההשפעה המרתיעה על עסקים אחרים והמאמץ והסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו, אישר השופט תשלום שכר טרחה בסך 3,000 ₪ למבקש ו-10,000 ₪ בתוספת שכר טרחה לבאי כוחו. המשיב גם יפצה את המבקש בחלק יחסי משכר טרחתו. עורך דינו של המבקש יקבל את שכר טרחתו בשני חלקים, כאשר המחצית הראשונה תשולם תוך שבוע מיום החלטת הנסיגה והמחצית השנייה תשולם לאחר שהמשיבה תמלא את התחייבויותיה. כן חויב המשיב לשלם 50% מחלקו השני של האגרה, ואילו המבקש פטור מתשלום 50% הנותרים בשל השלב המקדמי של ההליך והזמן שחסך בית המשפט.