בד"מ 116/96

תקציר

בהכרעת הדין נמצאה הנאשמת אשמה בהפרת סעיפים רבים בתקנון לשכת עורכי הדין בשל מעשיה בייצוג אחיה בתיק בבית המשפט. נמצא כי הנאשם פעל באופן לא מקצועי ולא אתי בטיפול בבקשת דחייה, התעלם מבקשות והנחיות הסנגור שכנגד ומסר הצהרה כוזבת לשופט. המחלוקת העיקרית הייתה האם מזכירת הנתבע העבירה נכונה את הסכמת בא כוח הנאשם לדחייה, כאשר דעת הרוב קבעה כי עדותה של המזכירה תומכת בגרסתו של היועץ שכנגד. המזכירה ציינה כי המתלונן הסכים לדחייה אך גם ביקש שיישלח אליו מסמך, דבר שלא נעשה. הנאשם הורשע גם בכך שהתעלם מפניות המתלונן לאחר מכן ולא השיב לפניותיו. רוב חברי ההרכב הרשיעו אותה ברוב הסעיפים, לרבות עבירות על סעיפים 34, 61(1), 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. עם זאת, אחד השופטים חלק על כך, וסבר כי עדותה של המזכירה תומכת בגרסתו של הנאשם לאירועים. השופטים מתחו ביקורת על חוסר המקצועיות והזלזול של הנאשמת, וציינו את האיחור בהגשת החומרים ואת הימנעותה מלהציג הגנה במהלך דיוני הטיעונים לעונש. הם לקחו בחשבון גם את שמונה הרשעותיה הקודמות. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם שלושה חודשי השעיה, שייכנסו לתוקף באופן מיידי, אשר ירוצו במקביל לכל השעיה אחרת שתוטל.