ה"פ 312/05

תקציר

המבקשים, ח.ח. רון ודנית גלילי, עתרו לביטול פסק דין מאחה המחייב אותם לשלם לחוה לדרר, המשיבה, סך של 149,685 ₪, הנובע מהסכם מכר משק. המבקשים טענו כי בפסק הדין נפלה טעות גלויה, שכן המשקם – השופט שנתן את פסק הדין – לא התחשב בדברים שאמר המשיב במהלך חקירתה, ואימץ את חוות דעת המומחה בסוגיית הקיזוזים למרות שזו הייתה מחוץ לתחום מומחיותו. בנוסף, טענו המבקשים כי המשקם לא היה צריך לאמץ את הסכם המכר ולהתעלם מניכויים מסוימים שנעשו על ידי העמותה. המשיב, לעומת זאת, יחד עם העמותה, טענו כי טענות המבקשים משוללות כל יסוד, וכי הצדדים הסכימו להשאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של המשקם. בית המשפט דחה את טענות המבקשים, בקובעו כי מרבית התביעות שהובאו בפניהם כבר נדונו ונדחו על ידי המשקם. פסק דינו של המשקם נמצא מנומק ומפורט, ובית המשפט הסכים עם המשיבים כי מאחר שהצדדים הסכימו להשאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של המשקם, על פסק דינו לעמוד בעינו. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי המשקם בחר בצדק שלא לאמץ את חוות דעת המומחה כלשונה, מה גם שהמבקשים לא חקרו את המומחה חקירה נגדית, ועל כן יש לראות את קביעותיו מקובלות עליהם. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא נפלה טעות גלויה בפסק הדין המאחה ודחה את הבקשה, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות משפט למשיבים.