בש"פ 2472/16

תקציר

בפסק הדין נדונה תלונתו של המערער על כך שלא שקל שחרור מותנה, כאשר בית המשפט התמקד בפיקוח אלקטרוני במקום בחלופות כמו מעצר בית. שירות המבחן לא המליץ לשחרר את המערער בערבות, והציע מעצר תחת פיקוח אלקטרוני בשל המסוכנות הגבוהה והאלימות של המעשה הנטען. החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לדון בערבות נמצאה ראויה בהתחשב בנסיבות ובהתניות חוק המעצרים. התיקון לחוק המעצרים משנת 2014 הציג פיקוח אלקטרוני כאפשרות מורחבת, והשפיע על אנשים שאין להם דרכים קודמות לשחרור בערבות. תיקון זה הגביל בשוגג חלק ממי שהיו מועמדים לתנאים פחות חמורים כמו מעצר בית עם פיקוח אלקטרוני, וכעת נדרש "טעמים מיוחדים" למעצר מפוקח כזה. בית המשפט מצא כי המלצות גנריות למאסר על תנאי או מפקחים מתאימים אינן מהוות "טעמים מיוחדים", שיש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות ספציפיות לנאשם כמו מצב בריאותי או מצב קטין. עברו האלים של המערער וחומרת העבירה הנוכחית הצביעו על סיכון משמעותי, שאינו מופחת במידה מספקת על ידי פיקוח אלקטרוני. כך, ללא "טעמים מיוחדים" להקלות, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור על מעצר בפיקוח אלקטרוני. ההחלטה שמה דגש על שמירה על כוונת המסגרת החקיקתית, איזון בין שלום הציבור לזכויות הפרט.