ע"א 1416/09

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגישו מספר חברות בנייה והתאחדות הקבלנים הארצית נגד עיריית מודיעין, בדרישה להחזר דמי חיבור מים שלטענתם נגבו שלא כדין. התביעה, שהחלה בשנת 1997, הובילה לפסיקה משנת 2001 לפיה הקבלנים פטורים מתשלום אגרות אלה במקרים שבהם העירייה לא הניחה את הצינורות. למרות פסיקה זו, העירייה לא החזירה את האגרות, מה שהוביל לתביעה כספית בשנת 2002 בדרישה להחזר של 3,155,835 שקל. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה אך לא את כל הדרישות, מה שהוביל את שני הצדדים להגיש ערעורים. הערעורים הוגבלו לארבעה נושאים עיקריים: גובה התביעה, תוספת הפרשי ריבית והצמדה, המועד שממנו יש לחשב הפרשים אלה והקצאת הוצאות משפט. בית המשפט קבע כי הסכום הנכון של התביעה, כפי שצוין בהגשה הראשונית של התובעים, הוא 3,155,835 ₪, וכי יש לחשב הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות, ולא לפי הדין הכללי, ממועד הגשת התביעה. העירייה חויבה לשלם לקבלנים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 500 אלף שקל בגין פסיקת בית המשפט המחוזי, בנוסף לסכום ההחזר. בקשות שני הצדדים להוצאות הקשורות לערעורים נדחו. הממצאים המרכזיים הם, אפוא, כי העירייה מחויבת לפצות את הקבלנים בגין אגרות חיבור המים, כי סכום התביעה הוא 3,155,835 ₪, וכי יש להגדיל סכום זה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות ממועד הגשת התביעה, שהוא 29 באפריל 2002.