LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ס"ע 29011-06-20

פסק-דין עבודה אזורי ירושלים

📋
מספר הליך29011-06-20
📂
סוג הליךס"ע
📅
תאריך24 באוגוסט 2025
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיעקב שרביט נ. יוסף בן דוד
👨‍⚖️
שופטיםרחל בר"ג-הירשברג

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את המקרה של עובד מול מעסיק, תוך התמקדות בפיצוי בגין אי הודעה, שכר, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, זכויות שימוע, דמי חופשה, דמי הבראה והפרשות לקרן פנסיה. הניתוח מדגיש עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בדיני העבודה כפי שהם מיושמים בהקשר זה. **I. פיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העבודה** * **עיקרון משפטי:** חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה), התשס"ב-2002, מחייב מעסיקים למסור לעובדים הודעה בכתב על תנאי עבודתם. סעיף 5 מסמיך את בתי המשפט לפסוק פיצויים בגין אי עמידה בדרישות, גם ללא נזק ממוני. * **חידוש משפטי/יישום:** המקרה מדגים את המגבלה הזמנית של פסיקת פיצויים. בית המשפט מצא כי הסמכות לפסוק פיצויים בגין אי מתן הודעה הוכנסה באמצעות תיקון לחוק. הוראות תיקון זה חלות רק על הודעות שנדרשו *לאחר* תאריך התחלה מסוים. מאחר שלא חלו שינויים בתנאי העבודה ולא נדרשה הודעה מעודכנת לאחר מועד התחלה זה, נדחתה התביעה לפיצויים על פי הוראה ספציפית זו. * **חוק ההתיישנות:** בית המשפט יישם גם את חוק ההתיישנות, וציין כי עילת התביעה בגין אי מתן הודעה קמה לכל המאוחר 30 יום לאחר תחילת ההעסקה. מכיוון שהתביעה הוגשה מאוחר יותר, היא התיישנה. * **הסכם התקשרות:** בית המשפט הכיר בכך שהסכם ההתקשרות החתום כלל כמה פרטים לגבי תנאי העבודה, גם אם לא ממצים כנדרש בחוק. **השני. תביעת שכר** * **עיקרון משפטי:** המקרה מבחין בין שיטות פיצוי שונות והשלכותיהן על זכויות העובדים. בית המשפט הכיר בכך שרווחים המבוססים על עמלה או חלק מההכנסות הם צורה לגיטימית של פיצוי, אפילו במסגרת יחסי עבודה, מכיוון שהם מתמרצים עבודה. * **קביעה עובדתית:** בית המשפט לא השתכנע מטענת התובע לגבי היקף עבודות התחזוקה שבוצעו ותדירות התיקונים. ראיות מרישומי התובע עצמו (נספח ג') הצביעו על הרבה פחות ביקורים במוסך ממה שנטען. כישלונו של התובע לספק ראיות כגון כרטיס הרישוי של המונית או רישומי תחזוקת המוסך החליש עוד יותר את טענתו. * **מעמד קבלן מול עובד:** בית המשפט ציין כי התובע עבד על "בסיס קבלני" וכי הפיצוי מבוסס על חלק מההכנסות. הבנה זו השפיעה על החלטת בית המשפט בעניין תביעת השכר, שכן התובע לא הוכיח כי יש לפצות את עבודות התחזוקה בנפרד מתעריף הקבלן המוסכם עליו. **השלישי. פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי קיום שימוע** * **עיקרון משפטי:** מכירת עסק מהווה פיטורים, המזכים עובד בפיצויי פיטורים אם לא מוצעת עבודה חלופית. מעסיקים נדרשים בדרך כלל לספק הודעה מוקדמת על פיטורין ולקיים שימוע לפני פיטורין. * **פיטורים כסגירת עסק:** בית המשפט קבע באופן חדשני כי החלטת הנתבעת למכור את המונית במהלך מגיפת הקורונה הסתכמה בסגירת העסק, ובכך פיטורי התובע. זאת גם אם ההחלטה הושפעה מדאגותיו הבריאותיות של התובע. המכירה נתפסה כמסכלת את החידוש הפוטנציאלי של יחסי העבודה. * **הבחנה מהתקדים:** בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין תקדימים כמו *Kuka v. שוורץ*, כאשר הפיטורים נבעו מגורמים חיצוניים (תוכנית התנתקות) שמנעו את המשך העבודה, ולא סגירה מרצון על ידי המעסיק. * **חובת שימוע:** תוך הכרה בכך שהמעסיק לא ערך שימוע רשמי, בית המשפט מצא כי התקיים דיאלוג מהותי כאשר התובע הביע חששות בריאותיים, והמעסיק שקל מידע זה. בית המשפט ראה בדיאלוג זה הגשמת התכלית המהותית של דיון, מה גם שהנתבע לא האמין שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בעת המכירה, ולא הייתה עבודה חלופית אפשרית לאור סגירת העסק. * **חישוב פיצויי פיטורים:** בית המשפט קבע את שכרו החודשי הממוצע של התובע על ידי ניתוח נתונים אמיתיים מרישומי הכנסותיו והוצאותיו (נספח ג') והתחשבות בהכנסותיו של נהג אחר (מוטי מנחם) במידת הצורך. חישוב מבוסס נתונים אמיתיים זה הועדף על פני השיטה מבוססת ההנחה של התובע. פיצויי הפיטורים חושבו על בסיס ההכנסה החודשית הממוצעת שנקבעה, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. **הרביעי. פדיון דמי חופשה** * **עיקרון משפטי:** עובדים זכאים לדמי חופשה, ומימוש זכות זו במהלך ההעסקה מנוגד בדרך כלל לתכלית חוק חופשה שנתית, שהיא למנוחה ולרווחה. * **קביעה עובדתית:** בית המשפט קיבל את טענת התובע כי הוא לא קיבל פיצוי בגין ימי חופשה שנוצלו במהלך עבודתו מכיוון ששכרו היה מבוסס הכנסה, והוא לא קיבל שכר על ימים שלא עבד. * **חישוב שווי דמי החופשה:** בית המשפט קבע את שוויו של יום חופשה על סמך הכנסתו בפועל של התובע ברבעון האחרון להעסקתו, חלקי 90 ימים, שכן מדובר בנתונים המלאים ביותר. שיטה זו נמצאה אמינה יותר מהחישובים המוצעים של התובע או הנתבע, אשר נחשבו כלא תואמים את הוראות החוק או התבססו על הנחות שלא הוכחו. **V. דמי הבראה** * **עיקרון משפטי:** עובדים זכאים לדמי הבראה. חוק ההתיישנות לתביעות הנוגעות לדמי הבראה תוקן לשבע שנים. * **קביעה עובדתית:** בית המשפט קיבל את תביעת התובע לדמי הבראה עבור שבע שנות העבודה האחרונות, שכן הנתבע לא הציג ראיות לכך ששילם אותם או שהתובע עבד במשרה חלקית. טענת הנתבע בדבר עבודה במשרה חלקית נחשבה לטענה חדשה שהועלתה בשלב מאוחר של ההליכים. * **הגדרת עבודה במשרה מלאה:** בית המשפט יישם את העיקרון לפיו יש לפרש את הקביעה של עבודה במשרה מלאה או חלקית בהקשר של מקום העבודה. בהתחשב באופי שירות המוניות הפועל כמעט מדי יום, עבודתו של התובע נחשבה למשרה מלאה. **השישי. פיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן פנסיה** * **עיקרון משפטי:** מעסיקים מחויבים להפריש לקרן פנסיה עבור עובדיהם. * **קביעה עובדתית:** בית המשפט מצא כי הנתבע לא הפקיד קצבאות לקרן פנסיה עבור התובע. * **חוק ההתיישנות והוכחת הכנסה:** בית המשפט החיל את חוק ההתיישנות על המחצית הראשונה של 2013. בתקופות אחרות שבהן תלושי השכר לא היו זמינים, בית המשפט הסתמך על נתוני הכנסה זמינים, ערך הערכות במידת הצורך, והטיל את נטל ההוכחה על הנתבע לתקופות ללא הכנסה מתועדת. בית המשפט דחה את תביעת הקיזוז הכללית של הנתבע המבוססת על שכר חריג בשל חוסר הוכחות. * **חישוב הפיצויים:** הפיצוי חושב על בסיס השכר השנתי המשוער הנגזר מנתוני הכנסה מוכחים ושיעור ההפרשה הסטטוטורית. בתקופות שבהן ההכנסה לא הוכחה במלואה, בית המשפט העריך את הפיצוי ב-90% מהסכום הנתבע, בהתחשב בשינויים פוטנציאליים בהוצאות הנסיעה. **השביעי. פיצוי בגין תלושי שכר לא נאותים** * **עיקרון משפטי:** עובדים זכאים לפיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר נאותים. * **קביעה עובדתית וחוסר תום לב:** בית המשפט מצא כי תביעת התובע לתלושי שכר לא נאותים מעידה על חוסר תום לב קיצוני. התובע ביקש תלושי שכר פיקטיביים במהלך הליכי חדלות פירעון ובהמשך הסכים לעבוד בלעדיהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין כך, שכן התנהגותו מעידה על חוסר תום לב. **השמיני. טענות הקיזוז של הנתבע** * **קיזוז הלוואה:** בית המשפט קיבל את תביעת הקיזוז של הנתבע להלוואה בסך 3,000 ₪ שהתובע הודה שקיבל, אך לא הצליח להוכיח את פירעונו. טענת התובע לפירעון בחקירה נגדית נחשבה לגרסה מודחקת וחסרת ראיות תומכות. * **טענת קיזוז כללית:** בית המשפט דחה את טענת הקיזוז הכללית של הנתבע, שטענה כי התובע קיבל יותר ממשכורתו הראויה. זאת בשל כישלונה של הנתבעת להוכיח את הסכומים ששולמו בפועל לתובע ואת השכר הראוי לתפקיד. בית המשפט מצא כי החישוב בו השתמש המומחה מטעם הנתבע התבסס על הנחות שגויות לגבי סך הכנסותיו של התובע. **התשיעי. החלטה כוללת ופרס** * התביעה התקבלה בחלקה. * הנתבע חויב בתשלום פיצויי פיטורים, פיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת, פדיון דמי חופשה, פדיון דמי הבראה ופיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן פנסיה. * הנתבע היה רשאי לנכות את יתרת סכום ההלוואה מהסכום הכולל של ההלוואה * כל צד היה צריך לשאת בהוצאות המשפטיות שלו בשל התנהלותם הבלתי מידתית של הצדדים לאורך כל ההליך. ניתוח זה מדגים כיצד דיני העבודה מיושמים בפועל, תוך שימת דגש מיוחד על ראיות עובדתיות, חוק ההתיישנות, עקרון תום הלב והפרשנות המתפתחת של יחסי עבודה בהקשרים שונים.

חקיקה מקושרת

חוק הגנת השכרחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)חוק חופשה שנתיתפקודת הראיותתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)

ס"ע 29011-06-20 יעקב שרביט נ. יוסף בן דוד, עבודה אזורי (24.8.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית