ע"א 3780/94

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון, השופט י' טירקל, דחה הן את ערעורי הבעל והן את האם, וכן דחה את ערעורה הנגדי של האישה. הסוגיה העיקרית הייתה האם האישה היא בעלת מחצית הזכויות בדירה שחלקה עם בעלה. הדירה הושכרה לאביו של הבעל, שנפטר בשנת 1963, ואת זכויות החכירה ירשו חמשת ילדיו, כולל הבעל. הזכויות מעולם לא נרשמו ונשארו על שם האב. האישה טענה כי האם העבירה את זכויותיה בדירה לבעל, ולכן היא, האישה, בעלת מחצית הזכויות מכוח השותפות בין בני הזוג. לחילופין, טענה כי יש לה סמכות על הדירה ויש לפצות אותה על ההשקעות שביצעה בה. הבעל והאם טענו כי טענות האישה אינן תקפות, וכי זכויותיה של האם בדירה לא הועברו לבעל. בית המשפט המחוזי פסק באופן חלקי לטובת האישה, ופסק לה מחצית משווי ההשקעות שבוצעו בדירה ומחצית משווי תכולתה. עם זאת, נקבע כי היא אינה זכאית למחצית הזכויות בדירה. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, שקבע כי תביעת האישה למחצית משווי הדירה כוללת מטבעה תביעה לשווי השקעותיה בה. עוד מצא בית המשפט כי הצדדים הסכימו במשתמע לשנות את חזית המשפט כך שתכלול טענה זו, וכי הסעד הכספי מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מרבית עבודות השיפוץ מומנו על ידי האישה והבעל, וכי תרומות האם, אם בכלל, היו מתנה לשני בני הזוג. היא גם הסכימה עם מסקנת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה האישה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהאם העבירה את זכויותיה בדירה לבעל במתנה בלתי פורמלית. בנוסף, דחה בית המשפט את טענתה הנגדית של האישה כי היא זכאית למחצית מחלקו של הבעל בירושה בדירה, שכן טענה זו לא הוצגה בבית המשפט המחוזי. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, והבעל והאם חויבו לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.