בע"מ 5113/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לניכוי שכר טרחת עורך דין מפיקדון המוחזק על ידי בית המשפט, בעקבות בקשת רשות ערעור שנדחתה. המשיב ביקש ניכוי של 18,900 ₪ מהפיקדון לכיסוי שכר טרחת עורך דין והחזר אגרת הערר, או לחילופין עיכוב שחרור הפיקדון כדי לאפשר הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, השופט קבע כי יש להחזיר למבקש את הפיקדון בסך 20 אלף שקל. בית המשפט קבע כי מטרת הפיקדון היא להבטיח את תשלום הוצאות המשפט הקשורות להליך הערעור, ומשלא נפסקו הוצאות, אין הצדקה לעכב את הכספים. השופט התייחס למקרים קודמים שתמכו בהחלטה זו (רוטנברג נ' אלגו השקיה בע"מ ובכרי נ' סומרה) והדגיש כי הפיקדון לא נועד לפירעון חובות שאינם קשורים. מאחר שבקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות, והמשיב לא פתח בהליכי הוצאה לפועל בגין ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא, הורה השופט על השבת הפיקדון למבקשת לאלתר, אלא אם קיימת מניעה חוקית לעשות כן. פסק דין זה מבטיח את זכותו של המבקש להשבת כספו, תוך שימת דגש על המטרה הספציפית של הפיקדון בהליכי ערעור.