ע"פ 499/72

תקציר

בתיק משפטי מורכב, המערער, גבר דרוזי נשוי, הונה נערה יהודייה בכך שהתחזה לרווק יהודי, מה שהוביל למערכת יחסים אינטימית ולהריונה בסופו של דבר. הוא הואשם בשלוש עבירות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות לאחר בכוונה להונות ואיום באלימות. בית המשפט העליון אישר את האישומים בגין קבלה כוזבת ואיומים, אך ביטל את ההרשעה בהתחזות. בית המשפט הסביר כי התחזות מחייבת התחזות לאדם אמיתי או מת, בעוד שהמערער אימץ לעצמו זהות יהודית בלבד, ולא התחזות לאדם ממשי. חרף הזיכוי מאשמה זו, נמצא כי מעשיו של המערער היו חמורים, שכן היו בהם מעשי הטעיה שהובילו את המתלוננת להקריב את בתוליה תחת הבטחת שווא לנישואין, דבר שהוביל להשלכות חברתיות ומשפחתיות אפשריות. הוא התבצר בתוך משפחתה באמצעות מעשי הונאה מורכבים, שהחמירו עוד יותר את חומרת ההונאה וההונאה שלו. לפיכך, עונשו המקורי של שלוש שנות מאסר, עם שישה חודשי מאסר על תנאי, נמצא מתאים בהתחשב בנסיבות, לרבות המרמה המשמעותית והנזק הנפשי שנגרם. הערעור על גזר הדין נדחה, מה ששב ומדגיש את חומרת מעשיו למרות הטכניות המשפטית בכל הנוגע להתחזות.