ב"ל 10992-09-21

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של מכלול הראיות, העדויות וכתבי הטענות שהוצגו בתיק ביטוח לאומי זה, נקבע בפסק הדין כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומם של יחסי עבודה בינה לבין הנתבעת. פסק הדין מגיע למסקנה זו בשל אופיין הבלתי עקבי, הסותר והמתפתח של דברי התובעת בדבר מועד תחילתה ואופי עבודתה. גרסאותיה של התובעת לגבי סידור עבודתה שונות בין ההליכים, ועדותה אינה נתמכת בראיות שהוצגו. גרסתה של התובעת לגבי שעות עבודתה ותביעות שכרה אינה עולה בקנה אחד עם הרישומים והדוחות שהגישה. זאת ועוד, טענותיה סותרות את עדותה של הנתבעת במספר היבטים, לרבות היקף ואופי תחומי האחריות של התובעת, מספר העובדים בעסק ועבודתה של התובעת במהלך חופשת הלידה. פסק הדין מדגיש את חוסר הקוהרנטיות והבהירות בנרטיבים של התובעת, ומוביל למסקנה כי עבודתה הסתכמה בסיוע משפחתי בלתי פורמלי ולא בתעסוקה פורמלית. לאור סתירות אלה והיעדר ראיות משכנעות, נקבע בפסק הדין כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לביסוס יחסי עבודה. אשר על כן, התביעה נדחית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן ביום 17.11.2022.