ת"פ 12881-03-10

תקציר

בפסק דין זה הרשיע השופט הישאם אבו שחאדה שני נאשמים בהפרת חוק התכנון והבנייה הישראלי. הנתבעת 3, חברה בע"מ העוסקת בגידול ושיווק תוצרת חקלאית, והנתבע 4, מנהל פעיל בחברה, הודו כי השתמשו בבניין בשטח של 100 מ"ר על קרקע חקלאית ללא היתר כמשרד משנת 2008. הקרקע המדוברת, הממוקמת בכפר טרומן, הוכרזה כקרקע חקלאית על ידי הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. התביעה טענה להקפדה על חוקי התכנון והבנייה, תוך שימת דגש על מודעותם של הנאשמים לייעוד הקרקע ולארבע שנות השימוש הבלתי מורשה שעשו בה. לעומת זאת, ההגנה טענה כי המבנה נועד לפרויקט חקלאי שלא יצא לפועל בסופו של דבר, ורק 35 מ"ר נוצלו בפועל. השופט הכיר בעיקרון של קבלת היתר לפני פעולה ובאופי המתמשך של העבירה. הוא הדגיש את הפוטנציאל לקנסות משמעותיים לפי סעיפים 204(א) לחוק התכנון והבנייה ו-61(ג) לחוק העונשין, נוכח אלמנט הרווח הכלכלי. עם זאת, הוא ציין כי התועלת הכלכלית בפועל במקרה זה לא הוכחה מעבר לספק סביר. בקביעת העונש ההולם שקל השופט את הפגיעה בציבור ואת הערכים החברתיים המוגנים של שמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים. הוא לקח בחשבון גם את גודל השטח שבו נעשה שימוש ואת משך העבירה, שנמשכה ארבע שנים. על כל נאשם נגזר לשלם קנס כספי – 20,000 ₪ לנאשם 3 ו-10,000 ₪ לנאשם 4 – עם אפשרות למאסר חלופי במקרה של אי תשלום. בנוסף, שני הנאשמים נדרשו לחתום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ כל אחד כדי להימנע מעבירות נוספות, וניתן צו האוסר על שימוש בבניין המדובר, החל מחצי שנה מיום מתן פסק הדין. השופט הדגיש גם את הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום. ההחלטה התקבלה לאחר התחשבות בטיעוני הנאשמים, נסיבות העבירה ופסקי דין קודמים במקרים דומים.