תלה"מ 22865-08-21

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת בין בני זוג גרושים בנוגע לילדם בן השנתיים, א', והאם עליו לקבל חיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות. האם מתנגדת לחיסון, בנימוק של המבנה הגנטי של הילד וההיסטוריה המשפחתית של מחלות אוטואימוניות וסרטן. האב, לעומת זאת, מבקש לחסן את הילד. בית המשפט, תוך הסתמכות על תקדימים משפטיים קודמים, קובע כי כאשר ההורים אינם מסכימים על חיסון, על בית המשפט להחליט לטובת הילד. החוק מסמיך את בית המשפט להורות על הליכים רפואיים לקטינים אם הם נחוצים לשם הגנה על שלומם הגופני או הנפשי. חיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות נחשבים גורפים וחד משמעיים, ובתי המשפט קבעו כי הורים הטוענים לחריגה מהמלצות אלה חייבים לספק חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתם. נטל ההוכחה מוטל על ההורה המתנגד לחיסונים. בית המשפט מינה מומחה בעל שם, פרופ' עציוני, לבחון את עניינו של א'. פרופ' עציוני סבר כי א' הוא ילד בריא עם רקע משפחתי תקין ועליו לקבל חיסוני שגרה, למעט אדמת, שעלת וחיסוני שפעת מפאת גילו ומינו. חוות דעתו התבססה על בחינה מקיפה של נסיבותיו של א' והראיות הרפואיות הקיימות. המומחה גם דחה את חששותיה של האם לגבי בטיחות רכיבי החיסון והדגיש את חשיבות החיסון בזמן. האם לא הביאה ראיות נגדיות ולא הוכיחה נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהמלצות משרד הבריאות. לפיכך פסק בית המשפט לטובת האב, דחה את התנגדות האם והורה על מתן החיסונים בהתאם להמלצות המומחה. כמו כן חויבה האם לשאת בהוצאות המשפט של האב ובשכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪. פסק הדין הדגיש את חשיבות החיסון בזמן ואישר את מהימנות חוות דעת המומחה, ובסופו של דבר הציב בראש סדר העדיפויות את טובת הילד בעניין זה.