ת"א 22286-03-11

תקציר

התביעה הוגשה על ידי תאגיד צרפתי המייצג את האינטרסים של מגדלי ענבים ויצרני יין מאזור שמפיין בצרפת, הידוע ביין השמפניה שלו. הנתבעות הן מספר חברות מסחריות השייכות לקבוצת מי עדן, המייצרת ומשווקת מים מינרליים בישראל תחת הסיסמה "מי עדן - שמפניה של הטבע". התובעת טענה כי השימוש שעשו הנתבעים במונח "שמפניה" בשיווקם פגע בציון המקור המוגן ובסימני המסחר של יצרני יין השמפניה. הנתבעים טענו כי המילה "שמפניה" הפכה למונח גנרי לתיאור סוג יין, ולכן השימוש בה לא פגע בזכויות התובעת. בנוסף, טענו הנתבעים כי עשו שימוש במשמעות הסמנטית של המילה, שאינה קשורה למוצרי התובעת. בית המשפט צידד בתובע וקבע כי השימוש שעשו הנתבעים במונח "שמפניה" היווה פגיעה בכינוי המקור המוגן, שכן הוא ניצל את שמו הטוב של אזור השמפניה. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב וכי מעשיהם עולים כדי עוולת גניבת עין וגרמו לדילול שמו הטוב של התובע. כמו כן, בית המשפט הורה על ביטול סימן המסחר של הנתבעים שהכיל את המילה "שמפניה" ופסק לתובע פיצוי כספי בסך 400,000 ₪, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הוצא צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים לעשות כל שימוש נוסף במונח "שמפניה" בקשר למוצריהם. פסק הדין גם חייב את הנתבעים לשלם את הוצאות התובע, כולל סכום נקוב עבור שכר טרחת עורך דין.