עת"מ 17286-01-24
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
העתירה מערערת על סירובו של המשיב לרשום את רכבו המיובא של העותר במרשם הרכב ולהנפיק רישיון, בשל ייצור הרכב לפני למעלה משנה. על פי החוק, יש לרשום את הרכב בתוך שנה מיום ייצורו. לטענת העותר, מסמכי הרישום הוגשו למשיב במועד אך אבדו. עם זאת, בית המשפט מוצא כי העותר לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. חזקת התקינות המינהלית ודיני הראיות הכלליים מטילים על העותר את נטל ההוכחה, שלא עמד בו. טענתם כי המסמכים אבדו על ידי המשיב אינה משכנעת ומשוללת תשתית עובדתית. יתר על כן, מספר אי-עקביות ואי-סדרים בסיפורו של העותר מטילים ספק באמינותו. ראשית, אין זה סביר כי העותר, לאחר שהוציא סכום כסף משמעותי על הרכב, לא יבצע את הרישיון. שנית, חוסר הפיקוח של המטפלים ברישום נראה חשוד. שלישית, הרכב נמסר לעותר ללא רישיון קבוע, דבר שאינו חוקי. רביעית, יש חוסר עקביות במסמכי הביטוח ובפרטי הרכב. נוכח סתירות אלה והיעדר ראיות, בית המשפט דוחה את העתירה. העותר חויב בהוצאות המשיב, בסך 10,000 ₪.
עת"מ 17286-01-24 עשור נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה, מנהלי (17.7.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.