ע"א 8375/02

תקציר

פסק הדין מתווה את פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד בתיק בו מעורבים מספר משיבים. הערעור הוגש על-ידי המערערים בלבד, והערעור שכנגד על-ידי המשיב מס' 1, אשר ביקש לתקוף את פסק-דינו של בית-משפט קמא ביחס למערערים ולמשיבים 2 ו-3. עם זאת, על פי הפסיקה המושרשת, ערעור שכנגד יכול להיות מוגש רק נגד הצד שערער, כלומר היה על המשיב מס' 1 להגיש ערעור נפרד לגבי המשיבים 2 ו-3. לפיכך, יימחקו חלקי הערעור שכנגד המכוונים למשיבים 2 ו-3, וערעור שכנגד מתוקן יוגש בתוך עשרה ימים. זאת ועוד, השופט נותן למשיב מס' 1 ארכה להגיש ערעור נגד המשיבים 2 ו-3. הדבר מוצדק בשל הצעדים המתקנים שנקט בית משפט קמא לאחר פסק דינו הראשון, אשר תיקן את פסק הדין והאריך את המועד האחרון להגשת ערעור. השופטת מדגישה כי הערעור שכנגד הוגש בתוך המועד האחרון לערעור וכי המשיב מס' 1 פעל באופן סביר בכך שפתח בהליך ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. בנוסף, פוטנציאל הפגיעה במשיב מס' 1 שנוצר לאחר הערעור העיקרי מצדיק הארכה, מה גם שהמשיב מס' 1 הודיע מיד לצדדים המתנגדים על כוונתם לערער. לבסוף, מאריכה השופטת את מגבלת העמודים לסיכומים ומורה כי המשיב מס' 1 רשאי להגיש הודעת ערעור נגד המשיבים 2 ו-3 בתוך עשרה ימים, בצירוף הודעת ערעור מתוקנת שאינה כוללת התייחסויות למשיבים אלה. פסק הדין מסתיים בכך שלא יינתן צו להוצאות, והעניין יטופל אם וכאשר יוגש ערעור נפרד על ידי המשיבה מס' 1 נגד המשיבים 2 ו-3.