ת"א 1005/04

תקציר

התובעים, שהתקשרו בחוזי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל (הנתבעת), ביקשו להרחיב את בתיהם ונדרשו לשלם לנתבעת "דמי היתר" משמעותיים. התובעים 2, 5, 6, 7 ו-8 שילמו את שכר הטרחה ודורשים את החזרתם, ואילו התובעים 1, 3 ו-4 לא שילמו ומבקשים הצהרה כי אינם אחראים. הסוגיה המרכזית היא האם ניתן לגבות את דמי ההיתר בהתאם לנהלים הפנימיים של הנתבעת או שיש לפעול על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל (המועצה) 402, הפוטרת חוכרים מתשלום דמי היתר עבור בנייה עד 160 מ"ר. בית המשפט קבע כי החלטה 402 חלה על כל עסקאות הנתבעת, לרבות עסקאות התובעים, וכי סעיף הפטור בהחלטה תקף. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנהלים הפנימיים של הנתבעת, הסותרים את החלטה 402, אינם תקפים משום שלא פורסמו ואינם יכולים לגבור על החלטת המועצה. לפיכך, הנתבעת אינה רשאית לגבות מהתובעים דמי היתר בגין בנייה נוספת ששטחה הכולל אינו עולה על 160 מ"ר. בית המשפט הורה לנתבעת להשיב את האגרות ששילמו התובעים 2, 5, 6 ו-7 בתוספת ריבית ולהעניק לתובעים 1, 3 ו-4 היתרי בניה ללא צורך בדמי היתר. לכל אחד מהתובעים 1-7 נפסק הוצאות בסך 5,000 ₪, בעוד שאין צו להוצאות לגבי תובע 8, שתביעתו נדחית מאחר שהיא חרגה מתחום החלטה 402.