ת"א 31535-01-15

תקציר

התובעים תבעו את הנתבעים להשבת 50,000 ₪ ששולמו להם במסגרת הסכם לשיפוץ הבית. התובעים טענו כי השרטוט המקדמי שהוצג לנתבע מס' 1, נגר במקצועו, היה אך ורק לצורך קבלת הצעת מחיר, וכי המחיר הסופי, החומרים והתוכניות לא סוכמו. הנתבעים טענו כי קיים הסכם מחייב וכי התובעים הפרו את החוזה בכך שלא שילמו את מלוא הסכום. הם ביקשו פיצוי על הכסף שהוציאו ואיבדו רווחים. בית המשפט בחן האם קיים הסכם מחייב בין הצדדים ומצא כי בכוונת התובעים להתקשר בקשר משפטי עם הנתבעים. עוד מצא בית המשפט כי פרטי העסקה, לרבות טווח המחירים, החומרים ומסגרת הזמן, סוכמו. לפיכך, היה הסכם מחייב והחלטתם החד צדדית של התובעים לבטלו היוותה הפרת חוזה. בית המשפט הורה לדחות את תביעת התובעים להשבת 50,000 ₪ מאחר והנתבעים היו זכאים לשמור את הכסף כפיצוי על העבודה שבוצעה וההוצאות שהוצאו. בנוסף, בית המשפט לא פסק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בסך 10,350 ₪, בנוסף ל-7,000 ₪ שכבר פסקו.