ע"א 7261/15

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך מורכב בין יורשיו של אנטואן לבין אחיו, בעיקר סביב העברת זכויות הבעלות בשמונה חלקות משותפות במקרקעין. בית המשפט בחן את מהות הזכויות המוחזקות על ידי כל אחד מהצדדים, ובסופו של דבר אישר את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי אחיו של אנטואן רכשו זכויות בחלקות אלה באמצעות הסכם תקף, שנחתם בייפוי כוח בלתי חוזר. למרות היעדר הרישום הפורמלי, בית המשפט הכיר בהסכם זה כמחייב. נדיה, אלמנתו של אנטואן, לא הצליחה להוכיח את זכאותה לזכויותיו של אנטואן בשל היעדר ראיות התומכות בחזקת רכוש הנישואין המשותף. בנוסף, יורשיו של אנטואן ערערו על רישום הזכויות בקרקעות אחרות - חלקות בורשטיין - אך לא סיפקו ראיות מספיקות לבעלות. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי זכויותיהם של האחים גוברות על כל תביעה עתידית של נדיה או מרואן, שהתקשרו בהסכמים מאוחרים יותר עם נדיה. יש לציין כי טענתו של מרואן לבעלות המבוססת על הסתמכות על רישום שגוי נכשלה משום שהתנהגותו נחשבה לחוסר תום לב. בית המשפט דחה גם ערעורים שהגישו יורשיו של אנטואן ומרואן, וקבע כי זכויותיהם של האחים צריכות להיות רשומות כחוק, בכפוף למסמכים ולשכר הטרחה הדרושים. יתר על כן, בית המשפט הטיל על המערערים הוצאות משפט בשל ערעוריהם שלא צלחו. פסק הדין מדגיש את הצורך ברישום פורמלי של זכויות קניין ומדגיש את יחסי הגומלין המורכבים בין תום לב, דיני קניין והסכמי משפחה בסכסוכי מקרקעין.