ת"א 38157-06-17

תקציר

לתובעת, שירה וילנצ'וק, ולנתבע, שמעון חן, היה הסדר חוזי לפיו חן תסייע לוילנצ'וק למכור את דירתה ולנהל את התמורה לכיסוי חובותיה של וילנצ'וק בתמורה לחלק מהרווחים. כבטוחה לתשלום/הלוואה בסך 350,000 דולר לווילנצ'וק, רשם חן הערת אזהרה על הדירה. וילנצ'וק תבע את חן, וביקש להכריז על ייפוי הכוח והערת האזהרה כבלתי חוקיים ומבוטלים. עוד טענה כי הוטעתה ולא הבינה את המסמכים עליהם חתמה. בית המשפט קבע כי וילנצ'וק לא הציגה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. נקבע כי רישום הערת האזהרה היה חוקי וכי חתימותיו של וילנצ'וק על המסמכים לא זויפו, ניתנו מרצון וללא לחץ או איומים. יתר על כן, טענתה של וילנצ'וק כי לא קיבלה את 350 אלף הדולרים מחן הופרכה על ידי העד שלה, מיכאל מור, וראיות נוספות. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי הערת האזהרה לא צריכה לעמוד מכל סיבה אחרת מלבד פירעון 350,000 הדולר, שכן חן לא ביצע כל עסקה בנוגע לדירה ולא ספג הפסדים מעבר לסכום זה. לפיכך הורה בית המשפט על מחיקת הערת האזהרה עם פירעון 350 אלף הדולר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. צו המניעה הזמני בוטל, והוצאותיו של חן חויבו להיות משולמות מפיקדון הערבות של וילנצ'וק.