עמ"ש 55336-12-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות צוואה מיום 19.7.2011, בנימוק שהמצווה נעדרת יכולת נפשית להבין את טיב מעשיה. המערערת, שעמדה ליהנות מהצוואה, טענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהסתמך במידה רבה על חוות דעתו של עד מומחה יחיד, שעדותו סותרת מסמכים רפואיים אחרים ועדויות עדים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כערכאת ערעור, בוחן בדקדקנות את הראיות הרפואיות שהוצגו, לרבות רישומי אשפוז ובדיקות פסיכיאטריות. השופט שוחט קובע כי חוות דעת המומחה המעיטה באינדיקציות חשובות לבריאותו הקוגניטיבית של המצווה, וכי מסקנות המומחה לא התבססו על ראיות קונקרטיות. עוד הוא מציין כי עדותו של המומחה לא הייתה עקבית במקומות, וסתרה את הערכות הצוות הרפואי האחר לגבי מצבו של המצווה. יתר על כן, השופט שוחט מותח ביקורת על כך שהערכאה הנמוכה יותר דחתה עדויות של עדים התומכות ביכולתו הנפשית של המצווה, מבלי לשקול במידה מספקת את מהימנותן. לטענתו, יש לתת משקל רב יותר לעדויות אלה, לרבות זו של עורך הדין שניסח את הצוואה, שכן הן עולות בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי המשיב – הצד המתנגד לצוואה – לא עמד בנטל ההוכחה הכבד הנדרש כדי לגבור על חזקת כשירותו הנפשית של המצווה. הוא קובע כי יש לקבל את הערעור, ולקיים את הצוואה מיום 19.7.2011. בנוסף, השופט שוחט מורה למשיב לכסות את הוצאות המשפט של המערער, וקובע את הסכום על 20,000 ₪. סגני הנשיא יצחק ענבר והשופטת יהודית שבח מסכימים עם פסק הדין.