ע"א 1020/21

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר סירב לפסול עצמו מתיק בין בני זוג נשואים המצויים בסכסוכים משפטיים מורכבים הנוגעים להסכמי ממון וממון. בני הזוג, הנשואים מאז 1981, נקלעו לקשיים משפטיים כאשר האישה טענה כי בעלה עזב את ביתם וניהל רומן, מה שהוביל לסכסוך על מניות החברה. היה להם הסכם מתנה משנת 1997, שיבטל אם יחדלו לחיות כמשפחה, והסכם ממון משנת 2018 המעניק לאישה מחצית ממניות הבעל. עם זאת, המתיחות התחדשה, ונפתחו הליכים משפטיים רבים כדי לקבוע את השפעות ההסכמים, לרבות האם הסכם הממון גובר על הסכם המתנה. קדם משפט קדם משפט הוליד "מחלוקת תהומית" בין בני הזוג בנוגע לפרשנות הסכמים אלה. האישה ביקשה לפסול את השופט בטענה כי דיונים מחוץ לבית המשפט מצביעים על הטיה, שכן על פי הדיווחים, השופט הזכיר את הסכם הממון כהעברת מניות בלבד. בית המשפט הדגיש כי עסקאות קודמות לא ביססו משוא פנים וטען כי דיונים מחוץ לרשומה הרשמית נועדו לבירור מחלוקות. ערעורה של האישה התבסס על טענות למשוא פנים וחששות פרוצדורליים, אך בסופו של דבר נדחה. בית המשפט הגיע למסקנה כי ידיעה מוקדמת של השופט על התיק אינה מצדיקה פסילה, והערעור לא הוכיח דעה נעולה או משוא פנים, מה שהוביל לדחייתה מבלי להטיל הוצאות. פסק הדין אישר את החלטתו הראשונית של בית המשפט, וחיזק את האמון בשיקול הדעת השיפוטי ובנורמות הפרוצדורליות.