רע"א 2664/19

תקציר

בהחלטת ערעור זו אישר בית המשפט מחדש את עמדתו כי הוא מתערב רק לעתים רחוקות בשיקול דעתו של בית משפט פרוצדורלי במתן סעד זמני, וציין כי החלטות כאלה מסתמכות במידה רבה על התרשמותו הישירה של בית המשפט הפרוצדורלי מהצדדים המעורבים. המערער ערער על החלטה שבה דחה בית המשפט צו מניעה זמני, אך ערכאת הערעור לא מצאה טעות מהותית או עילה להתערב. בית משפט קמא קבע פסק דין חלוט נגד המערערת, והדגיש כי המשיבים, בהיותם הזוכים בתיק הראשון, זכאים להטבות שהוענקו להם גם בתוך ערעור. בית המשפט אישר מחדש אמות מידה למתן סעד זמני, הכוללות קביעת עילות לכאורה לביטול פסק דין, הערכת מאזן הנוחות ובחינת שיקולי הגינות וצדק. חרף הטענות בדבר התנהלות שלטונית פסולה היסטורית המשפיעה על זכויותיו של המערער במקרקעין, טענות אלה נעדרו ראיות פרטניות למקרה ספציפי, ולא עמדו בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש לביטול פסק דין חלוט מחמת תרמית או ראיות חדשות. בית משפט קמא איזן בין הנוחות, בציינו פיצויים אפשריים הניתנים לפיצוי מפינוי המערערת, שהחזיקה זה מכבר במקרקעין למטרות מסחריות, לבין זכותם של המשיבים לממש את זכויותיהם בקרקע. בהיעדר ראיות משכנעות של התביעה או שינוי במאזן הנוחות, בחרה ערכאת הערעור שלא להתערב. כמו כן, נשקלו שיקולי עיתוי ותום ליבו של המערער, מבלי שנמצא שיפור לטענותיו, במיוחד בשל האיחור והסמיכות להגשת הבקשה לסעד למועד הפינוי. הנה כי כן, הן הערעור והן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחו ללא הוצאות, בהיעדר תשובת המשיבים המבוקשת.