ע"ע 627/05

תקציר

המערער, משה נדב, טען כי מעסיקתו האמיתית היחידה היא עיריית תל אביב, ולא עזרא וביצרון, החברה הרשומה בחוזהו. העירייה הוציאה את שירותיה למיקור חוץ לעזרא ולביצרון, ונדב טען כי מדובר בפיקציה שנועדה לעקוף את חוקי העבודה. עם זאת, בית הדין מצא כי טענותיו של נדב סותרות במידה רבה את עדותו שלו ואת תנאי העסקתו. הוא הודה כי הוא מועסק על ידי עזרא וביצרון, ואף הורה להם באיזו קרן פנסיה להשתמש. עוד ציין בית הדין כי נדב לא טען אחרת במהלך העסקתו, אלא עשה זאת רק לאחר שפוטר. יתר על כן, העירייה ועזרא וביצרון קיימו שניהם את תנאי החוזה שלו, לרבות מתן פנסיה, ולא נשללו ממנו זכויות עובד. מהראיות עולה כי כל הגורמים המעורבים - נדב, העירייה, עזרא וביצרון - ראו בחברה מעסיק של נדב. לפיכך דחה בית המשפט את ערעורו של נדב, קבע כי עזרא וביצרון היו מעסיקו היחיד של נדב, והורה לו לשלם לכל אחד מהמשיבים אגרה בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.