ע 9/17

תקציר

הערעור מתייחס לנאשם שהורשע בעבירות מין, בהן מעשה מגונה ומעשה סדום, ונידון ל-24 חודשי מאסר. טענתה העיקרית של ההגנה הייתה כי המתלוננת הסכימה למעשים, ולחילופין כי הנאשמת לא הייתה מודעת לכך שלא הסכימה. בית המשפט פירט את האירועים כפי שתוארו על ידי הקורבן והנאשם, והתווה את העקרונות המשפטיים הרלוונטיים, תוך הדגשה כי הסכמה היא מרכיב עובדתי בעבירות מין ויש לגזור אותה מנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. השופטים הסכימו כי המתלוננת לא הסכימה למעשים, וכי התנהגותה הפסיבית, ביטויי אי הנוחות ואמירותיה המפורשות העידו על חוסר הסכמתה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי אדישותו של הנאשם לרצונה של המתלוננת ואי בירור הסכמתה מעידים על מודעותו לאי הסכמתה, או לכל הפחות לבורותו המכוונת. השופטים דחו פה אחד את ערעור ההגנה וקיבלו את ערעור התביעה באישומים הראשון, השני והרביעי, שהובילו להרשעת הנאשם במעשה מגונה ובשני סעיפים של מעשה סדום, תוך השארת ההרשעות ביתר סעיפי האישום ללא שינוי. עם זאת, בשל שינויים בהיקף ובאופי המעשים שבהם הורשע הנאשם, מצא בית המשפט לנכון לבחון מחדש את גזר הדין. לפיכך הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון חוזר בגזר הדין, לאחר ששקל את הצורך בהערכה מעודכנת של מסוכנותו של הנאשם והסיכון לעבירה חוזרת.