ה"ט 3870-02-21

תקציר

בסכסוך משפחתי מורכב, ביקשה אם צו הגנה נגד בנה הקטין של בן זוגה לשעבר מנישואים קודמים, נ', שנחשד בהתעללות מינית בילדיה ממערכת היחסים הקודמת שלה. בית המשפט לענייני משפחה, בשבתו כאפוטרופוס לילדים היתומים, הכיר בהיעדר ראיות חותכות לסיכון אך גם בהיעדר ראיות מפריכות. מתוך דאגה לשלומם של הקורבן לכאורה, ר', ושל התוקף לכאורה, נ', הורה בית המשפט על הערכת מסוכנות מינית של נ'. למרות הפגיעה באוטונומיה ההורית, בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים ואת הצורך בבהירות בנוגע לטענות, במיוחד נוכח היעדר פעולה מצד רשויות הרווחה. החלטה זו נועדה להגן על ר' ולקבוע את נחיצות הטיפול עבור נ', תוך שהיא משמשת גם כאמצעי מניעה מיידי. ההערכה נתפסה כצעד מידתי, נוכח היעדר המלצה להרחיק את נ' מהבית והפגיעה הפוטנציאלית הבלתי הפיכה בשלומו של ר'. בית המשפט הפעיל את סמכותו לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות להתערב והורה על האבחון, תוך הדגשת אופייה המוגבל של האוטונומיה ההורית בכל הנוגע להגנה על ילדים. פסק הדין הדגיש את תפקידו הפרואקטיבי של בית המשפט בהגנה על ילדים ואת יכולתו להפעיל דברי חקיקה שונים כדי להבטיח את רווחתם, ובכך לאפשר את המשך האבחון.