ע"פ 45090-03-20

תקציר

הערעור, הכולל את כל חלקי הרשעתו וגזר דינו של המערער, יידחה. המערער הורשע בתמיכה בארגון בלתי חוקי, ובשלושה סעיפים של הסתה לטרור, בשל מספר נאומים שנשאם. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי עובדה או משפט של בית משפט קמא, וראה בטענות המערער סתירות מבפנים, ואינן מתיישבות עם הראיות והמציאות. באשר לאישום הראשון, מצא בית המשפט כי התנועה האסלאמית, שהמערער עמד בראשה, היא ארגון טרור, וכי טענת המערער כי היא אינה קיימת עוד עומדת בסתירה למעשיו ולהצהרותיו שלו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער כי הגדרת ארגון טרור לפי חוק המאבק בטרור אינה חוקתית, וכי תמיכתו האידיאולוגית של הארגון היא מימוש לגיטימי של חופש הביטוי. באישומים השני והרביעי, הנוגעים להסתה לטרור, מצא בית המשפט כי המדינה הוכיחה די הצורך קיומו של אירוע טרור במסגד אל-אקצא, וכי נאומיו של המערער היוו דברי שבח ועידוד לכך, תוך יצירת סיכון ממשי למעשי טרור נוספים. הנאומים נאמרו בהקשר מסית, ובית המשפט הסתמך הן על הראיות והן על הידע המשפטי כדי להגיע למסקנה שהם עולים כדי הסתה. בית המשפט בחן את זכותו של המערער לחופש הביטוי, אך מצא כי היא אינה חורגת מגבולות הביטוי הלגיטימי, במיוחד נוכח הסיכון לשלום הציבור. לבסוף, מצא בית המשפט כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה הולם, וסירב להתערב בו.