ע"א 2115/95

תקציר

השופטת ביניש נתנה את פסק הדין הדוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל צוואה. את הצוואה, שנכתבה בעברית, הותירה אישה בת 94, ויקטוריה קורדובה, שהורישה את רוב רכושה לקרוב משפחה. המשיב, בתה המאומצת של קורדובה, התנגדה לביצוע הצוואה בטענה שקורדובה אינה מבינה את השפה העברית ולכן אינה מבינה את המסמך עליו חתמה. שופט בית המשפט המחוזי הסכים עם ההתנגדות, תוך שהוא מציין את שליטתו המוגבלת של המנוח בשפה העברית ואת קיומן של טעויות עובדתיות בצוואה. השופטת ביניש אישרה את ההחלטה וקבעה כי סתירות וטעויות קלות בצוואה, יחד עם שליטתה הלקויה של המנוחה בשפה העברית, מעוררים ספק מהותי בהבנתה את המסמך ובשיקוף רצונותיה האמיתיים. עורך הדין שניסח את הצוואה לא תרגם אותה לשפה שקורדובה הבינה היטב, מה שהיווה פגם מהותי. נטל ההוכחה, קבעה השופטת ביניש, עבר למערערים שביקשו לערוך את הצוואה, והם לא הצליחו לאמת במידה מספקת את אמיתותה. השופטת ביניש הדגישה כי נכונותה הפורמלית של הצוואה אינה גוברת על החששות המהותיים. בנסיבות מקרה זה, על כל צד לשאת בהוצאותיו. השופטים אור ושטרסברג-כהן הסכימו עם הכרעת הדין.