ע"פ 8653/10

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק זה עוסק בהרשעת אב ואם בגין חלקם בשורה של מעשים מיניים כלפי ילדם התינוק. בית המשפט שקל גורמים שונים, לרבות חומרת מעשיהם ומצבו הנפשי של האב, ובסופו של דבר גזר על שני ההורים חמש שנות מאסר ודחה את ערעורו של האב. ערעורו של האב התבסס על שתי טעמים: עובדתית ומשפטית. עובדתית, הוא חלק על מעורבותו וטען כי ניסה למנוע את המעשים, בעוד שמבחינה משפטית הוא הטיל ספק בסיווג מעורבותו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר נתמכו היטב במהימנות העדים ובראיותיהם, לרבות הקלטות וידאו. מההקלטות עולה כי למרות שטען לחוסר מעורבות, האב היה נוכח בעת המעשים, סייע ואף עודד אותם בכך שלא מנע את המעשים והביא את הקטינה אל האם. הימנעותו מלדווח על האירועים לרשויות ערערה עוד יותר את טענותיו, שכן הוא ערך באופן סלקטיבי ראיות כדי להגן על עצמו. מבחינה משפטית, פסק הדין דן במעורבותו של האב כשותף לפיגוע, שכן מעשיו אפשרו ועודדו את התנהגותה של האם. למרות טענות האב על חששו מאלימות האם, קבע בית המשפט כי ברשותו האמצעים לעצור או לדווח על המעשים, ובכך מילא תפקיד פעיל. ערעורו על גזר הדין הדגיש את הפער במעורבות בינו לבין האם; עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס להפחתת עונשו. שני ההורים היו מודעים היטב לעבירות ופעלו למען האינטרסים שלהם, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי צעדי הענישה שלהם משקפים את חומרת מעשיהם ואת הפגיעה הקשה שנגרמה לילדם.