ת"פ 10166-10-10

תקציר

הנאשם הואשם בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי בא כוח הנאשם הייתה כי הנאשם אינו נושא באחריות פלילית למעשיו מחמת אי שפיות. בית המשפט הורה על הערכה פסיכיאטרית של הנאשם. חוות הדעת הראשונה, שהוגשה על ידי ד"ר אורלי יציב, המליצה כי הנאשם ייבדק בתנאי אשפוז עקב שיתוף פעולה חלקי וניסיונות סימולציה במהלך הבדיקה. חוות הדעת השנייה, שהוגשה על ידי ד"ר רסקין, ד"ר לייבל וד"ר אנזירב, קבעה כי הנאשם ידע להבחין בין טוב לרע ולשאת באחריות למעשיו. מחוות הדעת של ההגנה, שהוגשה על ידי ד"ר ראסם כנענא, עולה כי ייתכן שמעשיו של הנאשם הושפעו ממצב פסיכוטי בעת ביצוע העבירה, אם כי הוא לא שלל לחלוטין את אחריותו של הנאשם. חוות דעת משלימה שהגיש בית המשפט חיזקה את ממצאי חוות הדעת השנייה, בעוד ד"ר כנענה דבק בעמדתו. מומחים משתי חוות הדעת נחקרו בחקירה נגדית, כאשר ד"ר לייבל העיד מטעם בית המשפט וד"ר כנענא מטעם ההגנה. שני המומחים הסכימו כי הנאשם סובל מליקוי שכלי, אך חלקו על סוג המחלה והשפעתה על אחריותו של הנאשם. בית המשפט קבע כי הנאשם לא עמד בתנאים לסייג אי השפיות, שכן לא היה ספק סביר לגבי יכולתו להבין את מהות מעשיו ולהימנע מלעשותם. בנוסף, בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין הליקוי השכלי לבין חוסר ההבנה או ההימנעות לכאורה. לפיכך, נקבע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ולשאת באחריות פלילית למעשיו.