עפ"ס 5772-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **נושא הערעור:** הערעור עסק בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' דנינו) שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעת המערער (משה וינברג) נגד המשיבה (מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל). התביעה המקורית ביקשה להורות למשיבה להחליף קרקע שהוחכרה למערער, אשר התברר כי כוללת ייעוד דרך, בקרקע חלופית. **הטענות המרכזיות של המערער לבקשת הפסילה:** 1. **החלטת המותב מיום 23.12.2025:** המערער טען כי החלטה זו, שדחתה את בקשתו להגיש תגובה לסיכומי המשיבה, היא "הקש ששבר את גב הגמל". לטענתו, ההחלטה אינה ברורה בהתייחסותה ל"נטילת סיכונים" מצד המערער, וכי לא היה מצופה ממנו לקחת סיכונים הנסמכים על "מניפולציה בסיכומיה של המשיבה". 2. **התנהלות קודמת של המותב:** המערער העלה שורה של טענות לגבי התנהלות שיפוטית לאורך ההליך, אשר לשיטתו העידו על דעה "נעולה" לטובת המשיבה ועל פגיעה בזכותו למשפט הוגן: * **סלחנות כלפי המשיבה:** המותב נמנע מלהחליט בבקשת המערער להטלת הוצאות, על אף שהמשיבה הגישה מענים באיחור. * **אי הקשחה על תשובות המשיבה:** המותב לא הקשה על תשובת המשיבה כי אינה יכולה לבדוק קרקעות חלופיות, וכן לא ייחס חשיבות לחוסר נכונותה של המשיבה להידבר. * **אטימות ונוקשות כלפי המערער:** המותב ביטל חלק מטענות המערער והטיח בו סתירות בינו לבין טענותיו בהליך קודם. * **חוסר שוויון:** המותב ביקר את המערער על חקירת עדי המשיבה, אך לא ביקר את המשיבה באופן דומה. * **התעלמות מאחריות המשיבה ולחץ על המערער:** החלטת המותב מיום 22.6.2025 התעלמה מאחריות המשיבה והפעילה לחץ על המערער לסיים את ההליך. 3. **"כמות הפכה לאיכות":** המערער טען כי המתין עם הגשת בקשת הפסלות עד שהטענות הצטברו, ולכן יש לבחון את כולן יחדיו. 4. **אי רישום אמירות בפרוטוקול:** המערער תמה על אי רישום אמירות המותב בדיון קדם המשפט, וטען כי לא היה עליו לבקש את רישומן. 5. **התבטאות המותב בהחלטת הפסלות:** המערער ראה בהתבטאות המותב כי "התובע [המערער] ניסה לקבץ פזורים, שחלקם לא נאמר כלל" כעדות נוספת על נעילת דעתו. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית) ונימוקיה:** בית המשפט העליון דחה את הערעור, הן מטעם השיהוי והן לגופם של דברים. 1. **שיהוי (הלכה חדשה/חידוד):** * **העיקרון:** בית המשפט העליון הדגיש את הלכת השיהוי בהגשת בקשת פסלות. נקבע כי יש להעלות טענה לפסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). * **חידוד:** הודגש כי לא ניתן "לצבור" עילות פסלות, ועל כן טענת המערער כי "הכמות הפכה לאיכות" נדחתה. הפסיקה מתייחסת לכך כאל "עשרת הדיברות" שעל בעל דין לשוות לנגד עיניו לפני הגשת בקשת פסלות. * **יישום:** בקשת הפסלות הוגשה בשלב מתקדם של ההליך (לפני מתן פסק דין), זמן רב לאחר התרחשותם הנטענת של האירועים שהצדיקו, לטענת המערער, את הפסילה. 2. **לגופם של דברים (חיזוק עקרונות קיימים):** * **ניהול הליך אינו עילה לפסילה:** נקבע כי אופן ניהול ההליך והחלטות דיוניות, גם אם אינן לרוחו של בעל דין, אינם מקימים כשלעצמם עילה לפסילת המותב. הדרך המתאימה להעלות השגות היא במסגרת ערעור על ההחלטות הדיוניות. * **שיקוף סיכונים וקידום ההליך:** החלטות המותב (כמו ההחלטות מיום 22.6.2025 ומיום 23.12.2025) נתפסו כניסיון לשקף לצדדים את נקודות החוזק והתורפה בטיעוניהם ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים במתן פסק דין, במטרה לקדם את ההליך לסיומו. * **אי כפיית הידברות:** אי דרישת המותב מהמשיבה להידבר עם המערער אינה מהווה עילה לפסילה, שכן בית המשפט אינו רשאי לכפות הסכמה, אלא לוודא שאי קבלת הצעה לא תשפיע על תוצאת ההליך. * **ביקורת שיפוטית לגיטימית:** ביקורת של בית המשפט על התנהלות דיונית, כגון אי התאמה בין טענות לבין אסטרטגיית חקירה, נחשבת לביקורת לגיטימית שאינה חורגת מגבולות הסמכות. * **פרוטוקול דיון:** טענות המבוססות על אמירות שלא נרשמו בפרוטוקול הדיון אינן יכולות לשמש בסיס לבקשת פסלות, אלא אם הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול. * **"נעילת דעה" – רף גבוה:** התבטאות של בית המשפט, גם אם ביקורתית, אינה מהווה כשלעצמה עדות ל"נעילת דעה" המצדיקה פסילה. הרף הנדרש למקרים כאלה הוא גבוה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חידוד הלכת השיהוי בבקשות פסלות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של העלאת טענות פסלות באופן מיידי, ודוחה במפורש את התזה של "צבירת עילות" או "כמות שהפכה לאיכות". הדבר מחזק את הדרישה להתנהלות עניינית ומועדת מצד בעלי הדין. * **הבחנה בין ניהול הליך להטיית דין:** בית המשפט העליון מבחין בבירור בין החלטות דיוניות הנוגעות לניהול ההליך, גם אם הן אינן נוחות לבעל דין, לבין חשש ממשי למשוא פנים. הדגש הוא על כך שהדרך לתיקון החלטות דיוניות שגויות היא ערעור, ולא בקשת פסלות. * **תפקיד בית המשפט בניהול הליך:** פסק הדין מאשר את תפקידו של בית המשפט לשקף סיכונים וסיכויים לצדדים, להציע פתרונות ולכוון את ההליך לסיום יעיל. התנהלות זו, גם אם היא מפעילה לחץ מסוים על הצדדים, אינה מהווה עילה לפסילה. * **חשיבות הפרוטוקול:** פסק הדין מחזק את מעמדו של פרוטוקול הדיון כמסמך מהימן, ומדגיש כי יש להשתמש בכלים הדיוניים (כמו בקשה לתיקון פרוטוקול) לתיקון אי-דיוקים, ולא להסתמך על טענות בעל פה שלא קיבלו ביטוי. **לסיכום:** בית המשפט העליון אימץ גישה מחמירה לגבי העלאת טענות פסלות, הן מבחינת מועד הגשתן והן מבחינת מהותן. הפסיקה מדגישה כי החלטות הנוגעות לניהול הליך, גם אם הן אינן מניבות את התוצאה הרצויה לבעל דין, אינן מקנות עילה לפסילת שופט, אלא אם כן קיים חשש ממשי למשוא פנים, דבר שלא הוכח בענייננו.